מורשה לדורות? הערה בדבר השתמרות האל התאודמוני בספרות יהודית מקראית ובתר־מקראית

המקרא מקפל בין דפיו אל קדמון שהוא במידה רבה דמוני באופיו . שמא מדובר רק בשלב ראשוני , במופע מוקדם של האלוהות הזאת , כזה המתעצב לימים כשונה לחלוטין ? שמא אפשר לדבר על אבולוציה אלוהית , על אל שבתחילת דרכו הוא עז ופראי , מסוכן ובלתי מרוסן , אבל הוא מתיישב בדעתו עם השנים , צובר ניסיון וחוכמה , מתינות ויישוב דעת ? לו אכן כך היה , כי אז אפשר היה לדבר על האל הדמוני כעל דמות המוגבלת לתחומי הספרות המקראית , ואף לא לכלל הספרות הזאת , כי אם רק לחלקים שלה . היה אפשר לדבר על התאודמוניה כעל מופע ארכאי של האל או כעל תפיסה מוקדמת שלו , שאולי מתחילה להישלל עוד במקרא עצמו . גם במקרה זה היה כמובן חשוב ומעניין לעסוק בכך . השאלה היא אם אלה פני הדברים . לצורך העניין אפשר להשוות זאת לסוגיה אחרת : חוקרי מקרא מרבים לעסוק בקשרים שבין האל העברי ובין הפנתאון הכנעני . החוקרים נחלקים על אודות הפרטים , אבל שוררת ביניהם הסכמה רחבה בדבר השפעות גומלין בין הדת הישראלית הקדומה ובין הסביבה הדתית הכנענית ובדבר קשרים הדוקים למדי בין אלוהות זו ובין אלים כמו אל , בעל , ענת , ובעיקר האשרה . קרבה זו מתבטאת במקרא עצמו , והרבה יו...  אל הספר