מרקיון ) 160 - 85 לספירה ( היה תאולוג נוצרי שחי בפונטוס ) בטורקיה של ימינו ( . עמדתו התאולוגית הנחרצת בדבר הצורך להפריד את הברית החדשה מהברית הישנה ) להבדיל מעמדה שהתקבלה כעמדה מכוננת בכנסייה הרומית והיוונית גם יחד ( הובילה לבסוף לנידויו בשנת . 144 ספרו אנטי טזה אבד , ועמדותיו ידועות לנו בעיקר מתוך דברי הפולמוס שנכתבו כנגדו בידי אבות הכנסייה ) בעיקר טרטוליאנוס ( . המוטיבציה העיקרית שהניעה את המהלך של מרקיון היתה למצות את המהלך הפאוליני ולבסס את הנצרות כדת עצמאית שאינה נובעת מתוך היהדות , אלא מתעצבת כנגדה . הנצרות אמורה להיות דת של אמונה , חסד ואהבה , ולא דת של חוק נוקדני . בהתאם לזאת גם דמות האל שהיא מציבה אמורה לשקף את העניין הזה ולהיבדל חדות מן האל הבורא של הברית הישנה , שהיה בעיני מרקיון אלוהות של זעם ושל חוק נוקשה . להבדיל מהנטייה הרווחת בתאולוגיה ובאפולוגטיקה הנוצרית , מרקיון קרא את המקרא כפשוטו וכמסירתו , משמע כסיפור ולא כאלגוריה ) למעשה הוא אינו נזקק לאלגוריה משום שהוא לא שואף לסגל את הברית הישנה לברית החדשה ( . זהו סיפורו של האל המוסר את החוק שלו ולמעשה זהה לו . כפי שהחוק נוקשה...
אל הספר