גישת האופציות הריאליות קיימת כתאוריה כבר שנים רבות , וזוכה לתמיכה אקדמית , 35 ואף – על – פי – כן אין היא נפוצה בפרקטיקה . הסיבה לכך היא העדר שקיפות , שכן המודלים המתמטיים הנחוצים ליישום גישת האופציות הריאליות הם מסובכים . כדי להתגבר על כך פותחו תוכנות הפועלות על עקרון " הקופסה השחורה " : מכניסים ערכי פרמטרים ומקבלים הערכה של האופציה . אולם , אחד מניסויי מינסוטה שתיארנו בפרק 2 ( סעיף , ( 2 . 4 . 2 הראה שאנשים אינם סומכים על מערכות שאינן מאפשרות 36 להם לבדוק איך הגיעו לתוצאות או להמלצות . אפילו כשמדובר בשיטות מוכרות כמו , DCF מנהלי כספים מעדיפים לבנות בעצמם את גיליון החישובים האלקטרוני , 37 ולא להשתמש בתוכנת מדף ; קל וחומר כשמדובר בשיטה לא מוכרת ומסובכת כמו גישת האופציות הריאליות . אפשר כמובן להיעזר ביועצים חיצוניים ליישום המודלים המתמטיים , אבל ארגונים אינם ממהרים לעשות זאת . מדוע ? כדי להבין זאת , נחזור לעקרונות כלכלת עלות עסקה ( TCE ) שלמדנו בפרק . 1 ארגונים מקבלים החלטות רבות בנוגע להשקעות במהלך העסקים , והנושאים הם מורכבים ומצריכים ידע ייחודי לארגון . מדובר אפוא בעסקה מיוחדת חוזרת ,...
אל הספר