המרכיב האחרון של טקס הקבורה היהודי המסורתי שבו נדון , הנוכח במקצת הלוויות בסיפורים שלפנינו , או הנפקד באחרות , תוך אמירה מפורשת של המספר על ההימנעות מאמירתו , הוא הקדיש . נוכחותו היא הדומיננטית ביותר מבין מרכיבי הלוויה המסורתית הנזכרים , מה שמעיד על מעמדו , אם כי ביסודו של דבר אין הוא ייחודי לטקס הלוויה , אין מקורו בו ותוכנו לא קשור במוות . למעשה , אומר אלבוגן , “ ה ' קדיש ' משמש [ ... ] סיום אם לכל התפילה כולה אם למדורות החשובים שלה , וכן לסיום קריאת - התורה ; מלבד זאת היא תפילה הנאמרת מפי האבלים בסוף סדר - התפילה " . רבים החוקרים שכתבו על התהוות " הקדיש " , ולא אחזור על דבריהם אלא רק אתלה באילנם . אך פטורה בלא כלום אי אפשר ולו רק בשל רצוני לברר מתי ועל איזה יסוד קנה לו ה " קדיש " שביתה בטקס הקבורה היהודי . ראשית לכול אציין שה " קדיש " לא נוצר כמקשה אחת אלא בשלבים . “ גרעינו " , לדברי אלבוגן , “ היא הברכה ‘ יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא "' , ממנה מהדהדים דברי הנביא הארמיים : “ ענה דניאל ואמר להוא שמה די - אלהא מברך מן - עלמא ועד - עלמא די חכמתא וגבורתא די - לה היא " ( דניאל ב ' ...
אל הספר