" צידוק הדין " הוא תפילה הנאמרת על קברו של המת וכשמה כן היא - הצדקת הדין שגזר ה ' , אכזרי ככל שהוא . התפילה נזכרת פעמים מספר כבר אצל חז " ל , כשהמשמעותי ביותר מבין האזכורים הוא האגדה על הוצאתו להורג של התנא ר ' חנינא בן תרדיון , שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות , המופיעה לראשונה במקור תנאי : כשתפסו את רבי חנינה בן תרדיון נגזרה עליו גזירה לישרף עם ספרו אמרו לו נגזרה עליך גזירה לישרף עם ספרך קרא המקרא הזה הצור תמים פעלו , אמרו לאשתו נגזרה על בעלך גזרה לישרף ועליך ליהרג קראה המקרא הזה אל אמונה ואין עול , אמרו לבתו נגזרה גזירה על אביך לישרף ועל אמך ליהרג ועליך לעשות מלאכה קראה המקרא הזה גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות אמר רבי כמה גדולים צדיקים אלו שבשעת צרתם הזמינו שלשה פסוקים של צידוק הדין מה שאין כן בכל הכתובים , כיוונו שלשתם את לבם וצידקו עליהם את הדין ( ספרי דברים ( פינקלשטיין ) , האזינו , ש " ז ) . ר ' חנינא בן תרדיון נידון לשריפה , רעייתו להריגה ובתו “ לעשות מלאכה " . בשתי מקבילותיה האמוראיות של האגדה הזו ( בבלי , עבודה זרה , י " ז , ע " ב - י " ח , ע " א ; מסכת שמחות ( היגער ) , ח ...
אל הספר