קריאתו של הירש מלך ההולך לפני מיטתה של רחל המתה “ כוהנים " בסיפור " דרכי איש " ליערי , נועדה להזהיר את אלו מבין העוברים ושבים שהם כהנים מפני ההיטמאות שבהתקרבות למת . מתוך תיאור הדברים עולה שאין זה מנהג הלוויה הירושלמית לבדה . כך נהג סיני , משוגע הכפר בעיירת מוצאו של הירש מלך , הגם שהמספר מקפיד לציין כי “ מנהג זה אינו נהוג בערי גליציה . סיני הביאו עמו לעיירה ההיא מהמקום שבא משם " , וכך נוהג גם הירש מלך עצמו , הנחשב אף הוא ל " משוגע הכפר " , בעירו , ירושלים (“ יש אומרים שאין הוא אלא מטורף ומצות הלוית המת שקיבל עליו לקיימה אינה אלא פרי טירוף הדעת . וכנגדם יש אומרים שצדיק גמור הוא ואין אדם בירושלים שדעתו מיושבת עליו יותר ממנו " . ( האיסור על הכהנים להתקרב אל המתים מן החשש להיטמאות , עולה גם מתיאורו של יוסף לנדא בכאור יהל את אנשי העיירה הנמלטים היערה מפני הפורעים , שם קצר בהם המוות בשלל מיתות משונות , כאמור לעיל ( ליד הערה 38 בפרק זה ) . נוכח הקברים הרבים שנכרו ביער ההוא מסתיים התיאור במילים : “ בערבת - הויסלה ייאמר , כי כהן אסור בכניסה ליער ההוא - מספר קברותיו כמספר עציו " . 452 יערי , כאו...
אל הספר