תפילת “ ויהי נעם " מכונה בתלמוד הבבלי גם “ שיר של פגעים " או “ שיר של נגעים " : “ ושיר על פגעים ויש אומרין שיר של נגעים מאן דאמר דנגעים דכתיב ונגע לא יקרב באהלך ומאן דאמר פגעים דכתיב יפול מצדך אלף " ( בבלי ( וילנא ) , שבועות , ט " ו , ע " ב ) . היא כוללת את פסוקו האחרון של מזמור צ ' בתהלים (“ ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו " ( תהלים צ ' , י " ז )) , שעל שמו היא קרויה ואת מזמור צ " א (“ ישב 397 מלץ , לילה , עמ ' . 2 398 מלץ , לידה , א ' באלול תרפ " ח , עמ ' . 3 בסתר עליון " ) . פרק זה , אליבא דאנטמן “ מתאר את הפגעים השונים היכולים להזיק להולך בדרכים [ ... ] הבוטח באלוהים חסין מפני הנגעים הללו " . הוא נאמר , לדברי הרב מאיר זיכל , בארבע הזדמנויות : בתפילת שחרית בשבת בפסוקי דזמרא , במוצאי שבת לאחר תפילת עמידה לפני קדושא דסדרא , בקריאת שמע שעל המיטה ובלוויית הנפטר ובבית הקברות . באשר להזדמנות האחרונה מהארבע , זו החשובה לענייננו , קובע זיכל כי כמו בקודמותיה גם בה קשורה אמירת המזמור עם המזיקים . “ בית הקברות " , הוא אומר , “ הוא מקום שנמצאים בו שדים ומזי...
אל הספר