החל מתקופת המשנה , טוען רובין , מתבהרת התמונה ולפיה “ בדרך כלל היה החתן מקדש את הכלה במעמד חגיגי של אירוסים , בנוכחות משפחות הצדדים ואורחים [ ... ] . לחתן הייתה גם אפשרות לקדש על - ידי שליח לבית הכלה . אפשר לשער כי כך נהגו במקרה שמשפחות החתן והכלה חיו במרחק זו מזו " . המשנה מציגה לפנינו שלוש דרכים של קידושין : “ האשה 308 שביד , מחזור הזמנים , עמ ' . 279 - 278 309 רובין , שמחת החיים , עמ ' . 108 - 107 נקנית בשלש דרכים , [ ... ] נקנית בכסף , בשטר , ובביאה . בכסף - בית שמאי אומרים : בדינר , ובשוה דינר . ובית הלל אומרים : בפרוטה , ובשוה פרוטה . וכמה היא פרוטה ? אחד משמנה באסר האיטלקי . [ ... ] היבמה נקנית בביאה [ ... ] " ( משנה ( אלבק ) , קידושין , א ' , א ' ) . שלא כמו המשנה שמציגה את שלוש הדרכים אך דנה רק בקידושי כסף ( רק ביחס לקידושי יבמה נאמר כי הם נעשים בביאה ) , התוספתא דנה בשלושתן : בכסף , כפי שראינו לעיל ( ליד הערה 230 בפרק זה ) , ולאחריו גם בשטר ובביאה : “ ובשטר . צריך לומר שטר שיש בו שוה פרוט ' , אלא אפי ' כתב על חרש ונתן לה , על נייר פסול , ונתן לה , הרי זו מקודשת . ובביאה . כל ...
אל הספר