מכל המקורות הקדומים שבהם השתמשתי תוך כדי העיסוק בצדדיה ההלכתיים של החתונה בלטה בהיעדרה פונקציה אחת , שבימינו נתפסת כמובנת מאליה בסידור חופה וקידושין , והיא - הרב . רבנים נזכרו אמנם במקורות אלו כשם תואר לחכמים , אך לא כממלאי תפקיד כלשהו בטקס . לעומת זאת , בסיפורו של ריכנשטין בולט חלקו של הרב בביצוע הטקס וכנותן התוקף הרשמי לנישואין . כזכור , טען רובין , בדברו על היסודות ההכרחיים לטקס הנישואין כי “ אין נישואים ללא חופה ( מאז שנעשתה לנוהג מחייב ) וללא ברכת חתנים " . אין הוא אומר , לעומת זאת , כי אין נישואין ללא רב . ואכן , תוקפם של הנישואין אינו תלוי בנוכחות רב בטקס ובאישורו לנישואין . מתי הפך הרב לחלק אינטגרלי ואף הכרחי בטקס הנישואין ? “ עם חידוש הארגון של קהלות אשכנז וצרפת באמצע המאה הי " ד , אחרי גזירות המגפה השחורה " , כותב פריימן , “ תיקן רבי מאיר הלוי מוינה [ ... ] את סמיכת הרבנים והעמדת הנישואין , למן השידוכין עד הכניסה לחופה , תחת השגחת הרב דמתא . מאז נתקבל בקהלות צרפת ואשכנז המנהג הקבוע שהרב המקומי היה מברך ברכת אירוסין ונישואין " . כראיה לדבריו , הוא מביא דברים שכתב ר ' יוחנן בר ...
אל הספר