הזה לחיפוש אחר הסיבות הפרקטיות לקיומו , כלומר , מדוע יש לעשותו בציבור . ברם , לפני שאעשה זאת , ברצוני להסב את תשומת הלב למרכיב טקסי נוסף שאפשר שבתקופה מסוימת , תקופת הגאונים בבבל , נערך בעשרה , ויש להניח שמסיבות דומות , והוא - ברכת האירוסין . לדברי רובין “ לא היה מעשה האירוסים מלכתחילה אלא מעמד חולין של קניין . מהמקורות התנאיים הקדומים אין לנו ראיה שמעשה האירוסים היה מלווה בעשייה דתית כלשהי . אבל מתקופה מסוימת , שאיננו יודעים את ראשיתה , הוסיפו חכמים למעמד הקידושין מימד דתי , באמצעות ברכה - היא ברכת האירוסים " . נוסח הברכה מופיע , לדבריו , לראשונה בתלמוד הבבלי : ברכת האירוסין מאי מברך רבין בר רב אדא ורבה בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב יהודה אמרי בא " י אמ " ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה בא "י מקדש ישראל על ידי חופה וקדושין מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצות ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא ( בבלי ( וילנא ) , כתובות , ז ' , ע " ב ) . נוסח ברכה זה , ללא חילופי הנוסח שמביא רב ...
אל הספר