בטרם אפנה אל המעשים הקונקרטיים , אל הטקסים עצמם , אומר תחילה מילים מספר על העיצוב הלשוני שהעניקו הסופרים לטקסטים העוסקים בהתפתחות מערכות היחסים הרומנטיות ובטקסי הנישואין , שכן יש לזכור שביצירה ספרותית לעיצוב האמנותי של הטקסט ישנה משמעות מעל ומעבר לזו שיש לו בכל תעודה היסטורית כתובה אחרת . לפיכך , אין להסתכל על מילות הסיפורים כפשוטן בלבד , אלא יש להתבונן גם ברובד האסוציאטיבי והקונוטאטיבי שלהן , ובכלל זה על שימושים קדומים שנעשו בהן במקורות היהודיים . ואמנם , גם כאן , כמו בטקסים שבהם עסקנו בפרקים הקודמים , מהדהדת מן הסיפורים המסורת היהודית שלאורה גדלו הסופרים לא רק בצדדים המעשיים של עיצוב הטקס , היינו באימוץ מנהגים מסורתיים או בביטולם , אלא גם במטאפורות שבהן הם עושים שימוש , מדעת או בבלי - דעת , מתוקף החינוך התורני שקיבלו אשר השפיע במידה לא מבוטלת על לשונם ועל עולמם האסוציאטיבי . אותה “ תיבת - תהודה ענקית " , שעליה מדבר שביד , “ הקולטת כל רחש בשרשרת הדים ובני הדים " והמורכבת מ " מאות שנות הגות וספרות יהודית " , באה לידי ביטוי גם אצל יערי ומלץ . ברומן כאור יהל ליערי מספר הגיבור - המספר , י...
אל הספר