העיסוק בטקס הנישואין יש בו משום הנחה מראש שהקמת משפחה היא שלב טבעי וברור במחזור חיי האדם וכי החיים במסגרת של משפחות מובנים מאליהם . ואולם , מתברר שלא כך הדבר בחברה שבה אנו עוסקים , החברה החלוצית הקיבוצית בארץ ישראל , שחבריה כפרו ברבים מהעיקרים שהיו נר לרגלי חברת המוצא שלהם . זעירא מתאר זאת כך : טקס הנישואין היה הטקס הבעייתי ביותר לחלוצים : בעיני רבים מהם הוא סימל את הביטוי המרוכז ביותר להוויה הזעיר - בורגנית הגלותית שמרדו בה . לא היתה זו רק יציאה נגד התכנים והסמלים שבטקס , שהיוו בעיה אידאולוגית , אלא התקוממות נגד סגנון החיים הכולל של הוריהם והערכים שהנחו אותם : חומרנות , הסתגרות בד ' אמות הבית , רכושנות (“ בעלבתיות " ) , צמצום אופקים רוחני וכיוצא בזה . יתרה מזו : חלק מן החברים ראה את הזוג כעומד בעימות חזיתי עם הקבוצה . ביסוד עימות זה הייתה מונחת שאלה עקרונית : מהו התא היסודי שבו אמורה להתרחש התרבות - המשפחה או הקבוצה . אי המובנות מאליה של המסגרת המשפחתית בחברה דנן נובעת אפוא משני טעמים : מהמרידה בכל מה שנקשר בעיני רוחם של החלוצים עם החברה המסורתית הגלותית שממנה 29 כנעני , העלייה השנייה...
אל הספר