“ ניצנים של תרבות חדשה " , כך נדמה בעיני אליעזר מראם של מנחם וליזה השבים רכובים על פרדות הרתומות למחרשה , ממה שנתפס בעיניהם כמעשה חתונתם . כל זאת , כאמור לעיל , בסיפורו של יערי “ חתונתו של מנחם " . דווקא בחתונה ובצביון שניתן לה בחר יערי כסמל להתהוותה של תרבות חדשה , ולא בכדי . יש בה , בחתונה , כטקס ההתמסדות הזוגי , כדי לסמל הן במישור הפרטי והן במישור החברתי צמיחה והשתרשות , קל וחומר כשמדובר על חברה שבמובנים רבים מתחילה מחדש , מבחינה חברתית , תרבותית וגיאוגרפית . הצורך להתמודד עם דמותו של טקס הנישואין בתרבות המתהווה בהתיישבות החלוצית בארץ ישראל הקדים , מטבע דרכו של עולם , את הצורך להתמודד עם דמותם של ברית המילה ובר המצווה . ואמנם , מרבים יערי ומלץ לעסוק בסיפוריהם בהתהוותם של תאים משפחתיים , בין שנלווה לכך אקט טקסי ובין שלא , בין שהוא היה מסורתי ובין שהיה אחר , בין שכרוך היה הדבר בקונפליקט שבין יחיד לחברה ( ותהיה זו החברה המסורתית או החברה החלוצית ) ובין שחף ממנו . אלא שכבר מקריאה ראשונה בטקסטים צצים ועולים ההבדלים בין האופן שבו מציגים הסופרים את החתונה לבין האופן שבו הם מציגים את שני הט...
אל הספר