סקירתי את טקס בר המצווה נחלקה בין שתי זירות התרחשות : קהילות ישראל המסורתיות במזרח אירופה וההתיישבות הקיבוצית החילונית בארץ ישראל . הראשונה קיבלה ייצוג בסיפוריהם של מלץ ויערי ואילו השנייה - בסיפורו של שמאלי . במסגרת בדיקתי את מנהגי הטקס המסורתי נדרשתי לגלגוליהם של מנהגים כפי שבאים לידי ביטוי בספרות ההלכתית לדורותיה למן המקרא , דרך ספרות חז " ל , ספרות הקבלה , כתבי הפרשנים וספרות השו "ת וכלה בפוסקים המודרנים . באשר לטקס הארץ - ישראלי נדרשתי לכתבי מחנכים והוגים בני הזמן , למסמכים ארכיוניים , לראיונות ולכתבי זיכרונות . אלו וגם אלו הראו באופן מובהק היאך משקפת הספרות את המגמות שרווחו בתקופה שנוצרה או בתקופה שהיא באה לייצג ( כתביהם של מלץ ויערי נכתבו כשכבר היו בארץ ישראל ושימשו תיעוד שבדיעבד לעולם שנותר מאחור ) . הגם שמעצם טיבה שמורה לספרות חזקת הבדיון , ניתן היה לחלץ מתוכה פיסות מציאות ותשתית רעיונית שהתיישבו היטב עם כתבי הזיכרונות וההגות השיטתית ושימשו להם חיזוק . בסיכומו של הפרק הקודם , שעסק בברית המילה , טענתי כי חרף התמורות המפליגות שקיימו החלוצים בתפיסת עולמם ובאורחות חייהם , הרי ככל ש...
אל הספר