החסידיות והריקודים משמשים גם הפעם כאמצעי לביטוי השמחה , אלא שהפעם שותפים לשמחה הנוכחים כולם . הסכסוך שנתגלע בין היחיד לקבוצה בסיפור שלפנינו , סכסוך שכל כולו תוצר של מוסכמות החיים התובעניות של צורת החיים הקיבוצית שהיתה אז בחיתוליה והיתה ניסיון ראשון מסוגו , קשה להסבר לאדם מן החוץ , קל וחומר לדור ההורים , שהיה תוצר של העולם היהודי הישן ומוסכמותיו . עבורם השמחה על הולדת ילד חדש , חוליה נוספת לשלשלת הדורות , היא חזות הכול . וכך , כשם שהיתה התעלמות החברים משמחת ברית המילה בלתי נתפסת בעיניו של גרשון הזקן , כך הוא התקשה להבין את השמחה שנגלתה לפניו ב "סתם יום של חול " . תגובתו של גרשון למחזה שנגלה לפניו באותו ערב ובייחוד הביטוי “ יהודים משונים " , מגלמת בתוכה את פער הדורות שבין החלוצים להוריהם , את יחסם של ההורים לסוג הקיום היהודי שבחרו להם בניהם ואת הקושי להבינו . פרספקטיבה שונה על הולדתו של תינוק בכלל ובקיבוץ בפרט מעניקים לנו הורי החברים שעלו ארצה וחיו לצד בניהם בקיבוץ , אם כי לא כחברים מן השורה . שניים שכאלה מופיעים בהקשר שבו עסקינן בסיפורים דנן . האחד הוא האדון שנברג , אביו של אחד מחברי הק...
אל הספר