אכן , השמחה על הולדת תינוק חדש לא היתה רק נחלת ההורים אלא נחלת החברה כולה ונבעה מתחושת ההמשכיות שבהולדת בן נוסף לשלשלת הדורות בעם ישראל ומתחושת ההשתרשות שבהולדת דור ראשון של בנים בארץ ישראל , שיהווה דור שני למפעל שבו התחילו הוריו . במקומות שבהם מערכת היחסים בין ההורים לחברה חפה היתה ממשקעים , נראתה ודאי שמחת החברה כמו זו המתוארת אצל ולפובסקי : אותה שעה עלה יהודי מטבריה בקפוטה ארוכה ובפיאות מסולסלות אל ההר , למחנה , לתבוע איזה חוב שמגיע לו . כיון שהגיע למקום , נתבלבל . ראה את הבחורים שמחים ומיטיבים לבם בחוץ , מקוששים זרדים ושברי כלי - עץ למדורה , - תר בעינים אחרי המזכיר ולא מצאהו . שאל את אחד החברים , המבוסמים , היכן המזכיר עכשיו , ולא נענה . במקום זה נטפל אליו טוליק , הושיבהו אל אחד השולחנות , שהוצאו עכשיו החוצה , כיבדהו ביין וב " טורט " , ואמר לו : - לחיים , ר ' איד , מזל טוב ! שאל היהודי : - מה השמחה הזאת לכם ? נזדמן לשולחן עמם אייזיק הסלאווטאי , הלמדן שבמחנה , שאהב לענות בפסוקים וענה : - ילד יולד לנו ! היהודי בירך “ לחיים " , טעם מן היין , קינח ב " טורט " ותמה : - מה פירוש לנו , לך ...
אל הספר