יום שבאה חנקה עם בנה ראובן מבית - החולים - יום סגריר היה . השמים היו מעוננים ופני האנשים בחצר המשק אפרורים היו ורגליהם היו בוססות בבוץ . כשעברה חנקה בעגלה ותינוקה בזרועותיה ומנחמקה יושב לצדה בירכום , כמובן , האנשים בברכת מזל - טוב כשבת-צחוק נשפכת על פניהם . אלא שלחנקה נדמה היה כי בת - צחוקם חמוצה במקצת ... ירדו מהעגלה בחצר . מקודם מנחמקה , וחנקה מסרה את התינוק לידיו והוא מסר אותו לעגלון כדי לעזור לה , לחנקה לרדת מהעגלה . - מין טקס של “ קואטער " באמצע החצר המרופשת ... לא בכדי מתאר מלץ את סצנת הגעתה של חנקה , הגיבורה הנשית ברומן מעגלות , מבית החולים אל חצר המשק , לאחר הולדת בנה השלישי , כאילו היתה אחד משלביה של ברית המילה , השלב שבו , כמנהג יהדות אשכנז , אדם שזכה לכיבוד המכונה “ קוואטער " מגיש את התינוק לסנדק . אם סקירתנו עד כה הראתה שהחלוצים לא ויתרו על קיום מצוות המילה המסורתית - שבה מוכנס בנם לקהל ישראל ולא יצרו לה אלטרנטיבה - הרי בחייהם המתחדשים בארץ ובקבוצה נוספה למנהג כלל ישראל גם הכנסתו לקהלה של הקבוצה ולחיק החינוך המשותף , מאורע שגם בו יש ממרכיביו של טקס מעבר ומתואר בביטויים של כ...
אל הספר