עניין נוסף הקושר בין הלידה והמילה לבין השבת טמון בעובדה שעליה מצביע רובין ולפיה “ רוב הידיעות שיש לנו על תהליך הלידה ועל הטיפול ביולדת וביילוד הן מאותן הלכות המורות את המותר והאסור לעשות למען היולדת בשבת . מכללן אתה למד כיצד נהגו ביום חול " . באופן דומה גם “ מה שאנו יודעים מספרות המשנה והתלמוד על המילה הוא בדרך כלל מהאסור או מהמותר בכל הקשור למילה בשבת . משנה במסכת שבת מוסרת לנו את סדר המילה בשבת וממנה אנו למדים על סדר המילה בדרך כלל " : עושין כל צרכי מילה בשבת : מוהלין , ופורעין , ומוצצין , ונותנין עליה איספלנית וכמון . אם לא שחק מערב שבת , לועס בשיניו ונותן . אם לא טרף יין ושמן מערב שבת , ינתן זה בעצמו וזה בעצמו . ואין עושין לה חלוק לכתחלה , אבל כורך עליה סמרטוט . אם לא התקין מערב שבת , כורך על אצבעו ומביא , ואפילו מחצר אחרת ( משנה ( אלבק ) , שבת , י " ט , ב ' ) . גם לנו תשמש משנה זו , תוך השוואתה למסופר בסיפורים שבהם עסקינן על סדר המילה , אמצעי לבירור האם ועד כמה נערכה המילה בתקופה דנן צעד צעד עם רוח ההלכה . הצד המעשי של המילה , לאחר אמירת הברכות הנלוות , כך אנו למדים מהמשנה , כולל ...
אל הספר