העובדה שבשונה מגיבורו של יערי שהעניק לקיבוץ את זכות הקריאה בשם , מתארות הן עטרה שטורמן והן החברה מכפר - גלעדי מצב שבו נטל הקיבוץ את הזכות הזו לעצמו , 75 שטורמן ע ' , “ בולי הקרן הקיימת קישטו את העריסה " , צור , זבולון ופורת , כאן על פני אדמה , עמ' 80 [ ההדגשות שלי ] . מן הראוי , אגב , להעיר כי שפרה בצר היתה אחותו של חיים שטורמן , בעלה של הכותבת , כלומר השתיים היו גיסות . 76 כפר - גלעדי , “ את שם הילדה בחר הקיבוץ " , שם , עמ ' 189 [ ההדגשה שלי ] . אינה השוני היחיד בין סיפורו של יערי לבין שתי התעודות ההיסטוריות שלפנינו . השוני המשמעותי יותר טמון בהבדל שבין הטקסט האחד שהוא ספרותי ובדיוני , גם אם מבוסס על פיסות נרחבות של מציאות מוצקה , לבין שני התיאורים האחרים שאינם אלא כתבי זיכרונות המתעדים מציאות כהווייתה , בעיניהן של הכותבות . בטקסט ספרותי , גם כזה המתאר כיצד נתנו ההורים שם לבנם , או במקרה שלפנינו נתנאל , חבר הקיבוץ , מי שנתן באמת את השם הוא הסופר וטעמיו עמו . שמות הגיבורים הם אחד האמצעים האמנותיים העומדים לרשות סופר לעיצוב סיפורו ולהעברת מסריו . הדבר יכול לבוא לידי ביטוי הן בנתינת שם י...
אל הספר