השיטה שבה נקטתי להתמודדות עם הטקסטים הנבחרים בדרכי לפתרון שאלת המחקר , היא זו המקובלת בקרב חוקרי מחשבת ישראל , כלומר בדיקה הן של הרובד הלשוני והן של הרובד הרעיוני בטקסטים הנידונים , והתחקות על מקורותיהם וגלגוליהם של הרעיונות ושל הביטויים הלשוניים במחשבה היהודית לדורותיה ולסוגיה . מתוך בדיקת היצירות למדתי באילו מנגנונים ספרותיים ורעיוניים השתמשו הסופרים לעיצוב הגותם , מה היו מקורות הגותם וכיצד כל אלו הולבשו בדברי ספרות . להשלמת התמונה הוספתי על כל אלה בדיקה של שני שדות נוספים : א . בדקתי את תגובות המבקרים ליצירות , כפי שעולות בעיקר מכתבי העת הספרותיים והעיתונות היומית בני תקופתן של היצירות , אך גם מן ההתכתבויות השמורות בעיזבונותיהם של היוצרים . ב . הואיל ושני היוצרים , יערי ומלץ , אחזו לא רק בעט הספרותי אלא גם בזה העיוני והפובליציסטי , בדקתי מהן התייחסויותיהם ועמדותיהם באשר לאותם נושאים המופיעים בכתביהם הספרותיים הנידונים , כפי שבאות לידי ביטוי בכתבים הלא - ספרותיים , בין שנתפרסמו בכתבי עת , בעיתונות היומית ובספרי עיון ובין שנשמרו בעיזבונם . לעזרי עמדה גם אבחנתו של שביד בבואו לאפיין שלו...
אל הספר