מבלי להמעיט כהוא זה מחשיבות מחקריהם של ארבעת החוקרים שאך הוזכרו ומתרומתם , התמונה המצטיירת היא כי חרף היות הספרות העברית החדשה בדורות האחרונים כלי חשוב ביותר לביטוי השקפות ורעיונות שעיצבו , פעמים רבות , את מחשבת בני הדור יותר מן הספרות השיטתית ההגותית , לא בא הדבר לידי ביטוי מספק במחקר ההגות היהודית בעת החדשה . המחקר התרכז ברובו בכתיבה ההגותית השיטתית , שבה פרסו הכותבים לפני הקוראים את הגותם , בין שהגיבה על הפילוסופיה הכללית בת הזמן ובין שניסתה לשקף את המגמות הרעיוניות במחשבה הדתית היהודית , הנשענת על מקורות קדומים יהודיים ומנסה לאקלם בתוכם רעיונות חדשים . לא די נעשה עד כה בחקר הספרות כמשקפת רעיונות , אך את שנעשה מן הראוי להזכיר : חלוץ בתחום ראיית הספרות כמשקפת מגמות רעיוניות היה , כאמור , חוקר הספרות והמבקר ברוך קורצווייל שבמאמריו ובספריו ניסה לעקוב אחר תופעה תרבותית רבת עניין זאת . מתוך כתביו הרבים חשובים לעניינינו עד מאוד שניים מספריו , ספרותנו החדשה — המשך או מהפכה ? ובמאבק על ערכי היהדות , שבהם ניסה להידרש לשינויי הזמנים ולהשתקפותם בספרות , במחקר ובהגות היהודית . וכך הוא כותב : הס...
אל הספר