לא אוקסימורון ולא כינוי גנאי

הנסיבות שבהן התפתחה הזהות היהודית - ערבית בארץ ישראל מתייחדות בשני היבטים : היחס המספרי בין יהודים לערבים והחלוקה העדתית הפנים - יהודית . הדברים אמורים בייחוד בירושלים , אחד המוקדים שבהם עוצבה הזהות היהודית - ערבית בארץ : משלהי המאה ה - 19 היו היהודים שחיו בה רוב , ולצד הקהילה הספרדית התקיימה בעיר קהילה אשכנזית גדולה שבניה היו שותפים ליצירתה של זהות זו . קהילה אשכנזית הייתה מאז ראשית המאה ה - 19 גם חלק מהיישוב היהודי בחברון . ביפו כבחברון לא נהנו היהודים ( רובם יהודים - ספרדים ) מעדיפות מספרית , אך תל אביב , שקמה בצמידות לה , התפתחה במהירות כעיר יהודית . עד היום מיעט המחקר ההיסטורי להתייחס לגילוייה של הזהות היהודית - ערבית . המחקרים שהוקדשו לתמורותיה של הזהות היהודית - ערבית בארץ ישראל - פלסטינה , המקום שחרץ את גורלן של הזהויות המקבילות לה ברחבי המזרח התיכון , ספורים במיוחד . בסוף המאה ה - 19 לא הייתה פלסטין יחידה מנהלתית ופוליטית אחת כפי שהיא עתידה להיות תחת שלטון המנדט הבריטי . אבל התושבים בערים המרכזיות של חבל ארץ זה פיתחו סוג חדש של קשרים וזיקות בינם לבין עצמם ובינם לבין המקום שבו ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד