ג. תפיסת הקבלה כמיסטיקה בקרב מקובלים וחסידים

לפני שאפנה לסקור את כניסתו של אבולעפיה לקנון של החוגים הקבליים העכשוויים ואת הפיכתו לגיבור תרבות קבלי , אדון באימוץ הקטגוריה " מיסטיקה" בקבוצות מקובלים במאה העשרים ובדרך שבה עיצב הדבר פרקטיקות קבליות עכשוויות ושינה את פני הקנון הקבלי . זיהויה של הקבלה עם מיסטיקה , שהפך להנחת יסוד מובנת מאליה במחקר הקבלה האקדמי , לא היה ידוע בקרב מקובלים וחסידים רבים שפעלו בשלהי המאה התשע - עשרה ובראשית המאה העשרים . רבים מהם לא הכירו כלל את המחקר האקדמי של הקבלה שהתפתח באותה תקופה . עם זאת , כבר בראשית המאה העשרים היו כמה מקובלים והוגים שהגותם הושפעה מן הקבלה , שהכירו את המונח המודרני " מיסטיקה " והשתמשו בו בדיוניהם בקבלה ( לעתים בצורתו העברית " מסתורין " ) . חלקם אף הכירו את המחקר האקדמי של הקבלה וקיבלו כמה מהנחותיו . הרב קוק , למשל , הכיר את המונח " מיסטיקה " במשמעותו המודרנית והשתמש בו ובמונח " מסתורין " בכתביו . הרב קוק אינו מגדיר את הקבלה כמיסטיקה , אולם נראה כי לדעתו הקבלה שייכת לתחום המיסטי . . 8 ראו למשל קוק תשס " ד , א , פט ; שם , א , קסו ; שם , ב , רעג ; שם , ב , קפב ; שם , ב , רעו ; שם , ב ,...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד