האדרת הקבלה והאמפתיה כלפיה נפוצות אצלם ואף מועצמות . איתמר גרינולד , למשל , טען שהחוקר הרציני חייב להיות קרוב יותר לנושא המחקר מכפי שהיה נהוג בעבר , משום שחקר הדת והמיסטיקה אינו יכול להתנהל במצב של "הזרה מחקרית " ( . ( Gruenwald 1993 , 37 יהודה ליבס קבע כי היחס האמפתי כלפי הטקסטים הקבליים הוא תנאי הכרחי למחקר : " חוקר שאין לו אמפתיה לנושא מחקרו לא יוכל להבין את אשר לפניו . כמובן , חסיד שוטה אסור לו להיות [ ... ] הזדהות שמלכתחילה אמנם יכולה לקלקל את השורה . אבל לא כך האהבה . אין לעסוק אלא במה שאוהבים " ( ליבס תשס " ה , . ( 201 לדבריו , גישה אמפתית ורגש דתי הם תנאי למחקר הקבלה : " מי שאינו אוהב קבלה לא יוכל להיות לחוקרה , ולא כל שכן מי שרגש דתי זר בעיניו " ( ליבס . ( 6 , 2006 ההאדרה של המיסטיקה היהודית ככוח חיובי , יצירתי ומשחרר בהיסטוריה היהודית מאפיינת את מחקריה של רחל אליאור והיא נגלית בבירור בכותרת מאמרה הפרוגרמטי הנרחב "פניה השונות של החירות : עיונים במיסטיקה היהודית " ( אליאור תשנ " ח ) . גישה דומה באה לידי ביטוי במחקריה של פדיה , הטוענת שהמיסטיקה " ממלאת כלפי הדת תפקיד מרענן , משח...
אל הספר