ד. היבטים וכיווני מחקר חדשים

המחקר החדש ערער לא רק על ההיסטוריוגרפיה של גרשם שלום אלא אף על תפיסותיו בעניין מהותה של הקבלה ועל הנושאים שעמדו במוקד המחקר שלו ושל תלמידיו . שלום אפיין את הקבלה כתיאוסופיה וכאזוטריקה והדגיש את האלמנטים המיתיים והגנוסטיים שבה . לעומתו טענו אידל , ליבס וחוקרים אחרים שמחקרו התמקד יתר על המידה באספקטים התיאורטיים והספקולטיביים של הקבלה ולא בחן דיו את ההיבטים המעשיים והחווייתיים שלה . אידל טען כי " הערכת הקבלה ביסודה כישות תיאורטית , ולא כפעילות חווייתית , מטעה . [ ... ] לפי תפיסת המקובלים עצמם , תורה זו היא קודם לכול מעשית וחווייתית , ורק לאחר מכן תיאורטית " ( אידל תשנ " ג , . ( 46 הוא ביקר את הגישה של שלום וממשיכיו על היותה גישה תיאולוגית , כינה אותה " פנומנולוגיה מונוכרומטית" והציע להתמקד בממד החווייתי והקיומי של הקבלה . על פי הטיפולוגיה שהציע בספרו רב ההשפעה קבלה : היבטים חדשים , " קיימים שני זרמים ראשיים בקבלה , הזרם התיאוסופי - תיאורגי והזרם האקסטטי " ( אידל תשנ " ג , . ( 9 לדבריו , הזרם התיאוסופי - תיאורגי עוסק במבנה המורכב של העולם האלוהי ובשאיפה להביאו למצב הרמוני , ואילו הזרם האק...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד