ג. הביקורת על סיפר־העל של שלום

המחקר החדש בשדה הקבלה התפתח מתוך ערעור על סיפר - העל של המיסטיקה היהודית שהוצג במחקריו של שלום ותלמידיו , ומתוך דחיית האקסקלוסיביות של המתודולוגיה הפילולוגית - היסטורית ששלטה עד אז במחקר הקבלה . משה אידל ( ובעקבותיו חוקרים אחרים ) ערער על המודל הדיאלקטי של שלום על התפתחות המיסטיקה היהודית - מודל שנקבע במידה רבה כבר אצל מרטין בובר , כפי שראינו בפרק הקודם - ובעיקר על הזיקה שקבע שלום בין גירוש ספרד לקבלת האר " י , בין התפשטות קבלת האר " י למשיחיות השבתאית ובין השבתאות לחסידות . מתוך דחיית סיפר - העל של שלום על השתלשלות קורותיה של המיסטיקה היהודית נפרצו גם הגבולות הכרונולוגיים שסרטט עבורה , ובעיקר המוקדמים שבהם . שלום קבע את ראשיתה של המיסטיקה היהודית בספרות ההיכלות ואת שורשי המיתוס הקבלי בגנוסיס . בניגוד אליו טענו ליבס , אידל ואחרים שראשיתה של המיסטיקה היהודית ושורשי המיתוס הקבלי מצויים כבר בתקופת . 15 כך למשל כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בעניין הפולמוס ונקראה "כמעט מרד " ( כצמן . ( 1989 יהודה ליבס הגיב עליה באותו עיתון , במאמר שנקרא "על מרד , רצח ואימה בחוג למחשבת ישראל " ( ליבס . ( 1989 מא...  אל הספר