במחצית השנייה של המאה העשרים ביססו גרשם שלום ותלמידיו את מחקר המיסטיקה היהודית והפכוהו לשדה אקדמי יוקרתי . אמנם כמה חוקרים בני דורו של שלום , ואפילו כמה מתלמידיו , ערערו על אחדות מהנחותיו וממסקנותיו ; אולם הנחות היסוד שלו על טיבה ומשמעותה של המיסטיקה היהודית התקבלו כמעט ללא עוררין , וכך גם סיפר - העל שהציע בעניין השתלשלותה הדיאלקטית של הקבלה ותפקידה בהיסטוריה היהודית . מחקריו של שלום עיצבו את המסגרת של חקר הקבלה , השפיעו השפעה עצומה על תחומים אחרים במדעי היהדות ואף הותירו רושם ניכר על תחום מדע הדתות . שלום החל לעסוק במחקר ובהוראה של המיסטיקה היהודית בסוף שנות העשרים , באוניברסיטה העברית . בסוף שנות השלושים הוא החל להכשיר תלמידים , ולימים היו רבים מהם לחוקרים מובילים בתחומים השונים של המיסטיקה היהודית . בין תלמידיו היו חיים וירשובסקי , ישעיה תשבי , יוסף וייס , רבקה ש " ץ - אופנהיימר , יוסף בן - שלמה ואפרים גוטליב ( ומאוחר יותר עמוס גולדרייך ויהודה ליבס ) . חוקרים אלו ותלמידיהם ( ביניהם יוסף דן , רחל אליאור , מיכל קושניר - אורון , מרדכי פכטר , משה חלמיש וזאב גריס ) הרחיבו את המחקר בתחומי...
אל הספר