בשנת 1941 ראה אור ספרו של גרשם שלום זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית ( , ( Major Trends in Jewish Mysticism שהיה לספר המכונן של המחקר האקדמי בקבלה . הפרק הראשון בו עוסק במאפייניה של המיסטיקה היהודית . בתחילת הפרק דן שלום בשאלה מהי מיסטיקה . הוא מציין שטקסטים רבים העוסקים בנושא זה נכתבו בחמישים השנים שקדמו לו , וממליץ בעיקר על ספריהם של אוולין אנדרהיל , ויליאם ראלף אינג ' ( , ( Inge ויליאם ג ' יימס ורופוס ג ' ונס . נקודת הפתיחה לדיון של שלום במהותה של המיסטיקה היא ההגדרה של ג ' ונס בספרו מחקרים בדת המיסטית ( : ( Jones 1909 , xv " אשתמש במילה [ מיסטיקה ] כדי לבטא את סוג הדת המדגיש את המודעות המידית לקשר עם האל - מודעות ישירה ואינטימית של הנוכחות האלוהית . זוהי הדת במצב המועצם , העז והחי ביותר " ( . ( Scholem 1974 , 3 – 4 הגדרה זו של רופוס ג ' ונס , תיאולוג קווייקרי שלימד פילוסופיה ופסיכולוגיה במכללת הברפורד שבפנסילבניה , מבטאת את התפיסה שהתגבשה בשלהי המאה התשע - עשרה ובראשית המאה העשרים : המיסטיקה היא תופעה אוניברסלית המהווה את תמציתה של הדת ואת שיאה , ועיקרה - חוויה של מגע ישיר ואינטנסיבי...
אל הספר