בין השנים , 1979 - 1969 עברה , כאמור , התעשייה התפתחויות רבות , ותחום השותפות היה אחד מהנושאים שעלה על הפרק . בשנת , 1979 פעלו בתנועה הקיבוצית עשרים שותפויות בין קיבוצים . רובן נוצרו והתפתחו כדי לפתור את בעיית כוח האדם במפעלים , במגמה להימנע מהעסקת שכירים . בין היתר , נוצרו השותפויות בין הקיבוצים הבאים : עמיר – געתון ; עין החורש - להבות חביבה ; משמר העמק - ניר יצחק ; מצר – מרחביה ; עמיר – שובל ; הזורע – שמרת ; כרם שלום - ניר יצחק ; המעפיל - שער הגולן ; דן - שער הגולן ; שמרת – יסעור ; עברון – סער ; דליה - רמות מנשה ; בית זרע – אלומות ; זיקים - יד מרדכי ; עין דור – גשור ; נגבה - שדה יואב ; חצור - רבדים ועוד , שרק חלקם יצא , אמנם , אל הפועל . איגוד התעשייה הקיבוצית ערך ביוני , 1978 ניסיון להגדיר את התנאים להבטחת הצלחת השותפות התעשייתית בין קיבוצים : . 1 קרבה גיאוגרפית בין הקיבוצים השותפים ; . 2 טיפוח יחסי אנוש מעבר ליחסי העבודה הרגילים ; . 3 שיתוף שני הצדדים בהכרעות ; . 4 הקמת שלוחה של המפעל גם בחצר הקיבוץ הנקלט . לדוגמה ניתן לראות את קשריו של מפעל " מריביב " ( חלק ממפעל " פלסים " מקיבוץ ...
אל הספר