בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה כלכלת ישראל במצב קשה ביותר , עד כי הוגדרה בידי ועדת בדיקה אמריקאית כ " חסרת כוח חיות " . כתוצאה ממשטר חירום פנימי ושמירה קפדנית על רישיונות ייבוא פחת הגירעון במאזן התשלומים . גירעון זה מומן בעיקר על ידי סיוע חוץ , מארצות הברית והשילומים מגרמניה בצורת מענקים . יתרת הגירעון במאזן התשלומים השוטף מומן על ידי מגבית ה " בונדס " ועל ידי אגרות חוב , וכן על ידי השקעות פרטיות . עם סיום מלחמת העולם השנייה וכן בשנותיה הראשונות של המדינה , המציאות הכלכלית שנוצרה בארץ עמדה בסימן חשיבות פיתוחה של החקלאות . אחרי מלחמת העצמאות הצורך במוצרי החקלאות גבר עוד יותר בעקבות חיסולה של החקלאות הערבית . מאות כפרים ערביים חוסלו ובמקומם הוקמו כפרים יהודיים שיושביהם היו חסרי ניסיון בסיסי בחקלאות . היה חשש מרעב , אם ההזדמנות לא תנוצל . המשקים עמדו בפני משימות רבות בחקלאות , שחייבו השקעות רבות והעסקת עובדים רבים . כדי למנוע הצפה של המשקים בעבודה השכירה , כוונה תכנית ההשקעות והייצור במשקים לשמירה מוחלטת על עבודה עצמית בענפי החקלאות , ולהקפאת פיתוחה של התעשייה אם אין די עובדים מחברי המש...
אל הספר