תקופת ההמתנה והכוננות , בימים שלפני מלחמת , 1967 נזכרת לעתים כתקופת מצור וטרם שואה . יש הרואים בחוויות הקולקטיביות שנצברו בפרק זמן זה את אחד הזרזים לכינוס השואה אל הזיכרון הקולקטיבי הישראלי . בחודשים שלאחר המלחמה , בצמוד לתחושת השמחה והגאווה , התארגנו חוגי שיחות בקרב חברי התנועות הקיבוציות . שיחות אלה התבססו על מעגלי דיון והתכנסות שהתקיימו מאז ראשית שנות השישים בקרב חוג שדמות . השיחות זכו לתהודה רבה וכונסו כאמור בספר שיח לוחמים , שערך אברהם שפירא וקבוצת חברים מכל התנועות הקיבוציות . חלק ממעגלי השיח שכונסו אל תוך הקובץ היו שיחות משפחתיות שהשתתפו בהן בנים ואבות , משפחות שלמות או אחים . השיחות משקפות חילופי דורות והן מעמידות מעין מראה לשינויים שחלו בתנועות הקיבוציות . בדיאלוג בין יוסקה רבינוביץ ' לבנו קובי בקיבוץ נען , נידונה גם שאלת הכוח והלחימה . יוסקה רבינוביץ ' סבר כי היה צריך לתקוף מוקדם יותר , כי האקטיביות והלחימה הן הפתרון לתחושת המצור שהקיפה חלקים מהחברה הישראלית . הבן הקיף , בזיכרון המלחמה הפרטי שלו , את הזיכרון הקולקטיבי של השואה . תמונות מהשואה ניצבו לנגד עיניו ככובש דווקא , כמ...
אל הספר