אחד מקווי היסוד של הקיבוץ המאוחד היה כלליות טוטליות , שעיקרו האגדת חברים וקבוצות תחת מרותם של מוסדות הקיבוץ המאוחד ומייצגיהם הפוליטיים כגון ההסתדרות הכללית . טוטליות זו חייבה פלורליזם , סובלנות ומכנה משותף רחב ככל האפשר כדי שתוכל להכיל את מרב הזרמים . לפיכך היו בתנועה חברים שלא היו שלמים עם הקו הריכוזי של ההנהגה או עם עמדות פוליטיות שנקטה . כאן אנסה להבהיר כי בזיכרון הקולקטיבי התנועתי יש ביטוי מודחק ביותר לערוץ זיכרון חלופי . קו השבר , שהביא לידי השינוי הפוליטי בדמות הקמת תנועת הקיבוץ המאוחד , לא ניכר בזיכרון הקיבוצי . אופוזיציה של ממש לעמדת המנהיג בענייני התיישבות וגבולות הייתה מצומצמת ובכלי הביטוי של התנועה לא ניתן לה מקום נרחב . שיח חלופי התאפשר בעיקר בבמות שלא זוהו במישרין עם הקיבוץ המאוחד , אמירות מנוגדות הוצגו כחתרניות ונדחקו או הודרו לחלוטין לשולי הבמה ולקצה הזיכרון הקולקטיבי המתהווה . יצחק בן אהרן התווה קו שונה משל חבריו והיה בראשונים לטעון כי השטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים הם אמצעי למשא ומתן בעת דיונים להשגת שלום . בן אהרן עלה לארץ ישראל ב 1927 מרומניה , שם היה ממייסדי ת...
אל הספר