ולסיכום,

יצרנים המצויים בקשרי גומלין t כאשר ההחלטה של כל יצרו תלויה בהחלטות של היצרנים האחרים t נקראים בשם אוליגופול . ניתוח האוליגופול מתבסס על תורת המשחקים . לשם פשטות t התמקדנו באוליגופול של שני יצרנים - דואופול . הדיון במשחק הדואופול נערך תחת שתי הנחות : דואופול סימולטני ודואופול סדרתי . במשחק סימולטני איו יצרן שיכול לנצל לטובתו מידע על אודות האסטרטגיות הנבחרות על-ידי היצרנים האחרים . המשחק הסימולטני שבו האסטרטגיה של כל יצרו היא כמות התפוקה המיוצרת על-ידו t נקרא בשם מודל קורנו . המשחק הסימולטני שבו האסטרטגיה של כל יצרן היא מחיר המוצר נקרא בשם מודל ברטרנד . במודל קורנו t האסטרטגיה של כל יצרו היא כמות התפוקה המיוצרת על-ידו . בהינתן פונקציית הביקוש של הצרכנים t מחיר התפוקה נקבע על פי סך התפוקה המיוצרת . שיווי משקל קורנו במשחק זה הוא שיווי משקל נאש : זוג כמויות שבו כל  אל הספר