פרק ה: מערכת השאלות לפי מושגי הדיסציפלינה – הערות, הוספות ותרגילים

השאלה במקרא , במדרש , בספרות ובאמנות לכל מקצוע תכונות ומאפיינים ייחודיים משלו , המתגלים בכל צדדיו ובכל גילוייו הפרטיים . ייחוד זה תובע כמובן גם מן השאלות המתייחסות אל המקצוע ואל פרטיו התחשבות מרבית באופי המקצועי המיוחד . בהיסטוריה חייבים כל שואלי השאלות לבנות את שאלותיהם בהתחשב עם האופי הסיפורי והעובדתי של התכנים , ומתוך תשומת לב לקשרים הסיבתיים שבין העובדות הנידונות . מטבע הדברים תישאלנה במקצוע זה הן שאלות אינפורמטיביות רבות והן שאלות המחפשות את הקשרים הסיבתיים שבין העובדות ומשתדלות להסיק מסקנות מן העובדות ולהגיע להכללות הגיוניות הנובעות מריבוי הפרטים . גם בניסיון לבנות טקסונומיה עבור המקצועות האמנותיים חייבים לצאת מתוך הצרכים הייחודיים האמנותיים . אם נקבל את הטקסונומיה של בלום כנתינתה , על יסודותיה הקוגניטיביים , ונשאל בראש וראשונה על הסיבות , על ההיסקים , על אנליזה ועל סינתזה וכד , ' גדולה מאוד הסכנה שהצד הייחודי של המקצוע יימצא מקופח , והמשמע המקצועי הייחודי לא יגיע למיצויו . כפי שכבר ציינתי פעמים אחדות , לא יהיה נבון לוותר על הישגי הטקסונומיה של בלום ואף לא על היתרונות של שיטות הש...  אל הספר