בחזית האיור שפרסמה חברת "שמן" לקראת חנוכה 1950 נראים שלושה חיילים , ועל פי מדיהם אפשר לדעת שמדובר במלח , צנחן וטייס . מאחוריהם מבצבצים חייל נוסף בכובע "היטלמאכר" וחיילת בכומתה . חיילים היו דמות נשנית ומרכזית באיורים , בכרזות ואפילו בפרסומות מסחריות , והיה אפשר לזהותם על נקלה בגין מדיהם . ' שלא בביגוד המוכתב על ידי קונבנציות בלתי רשמיות , מדים הם בגרי שרד רשמיים , המוכתבים בידי גופים ממוסדים , כמו הצבא והמשטרה . כלבוש בעל מאפיינים ייחודיים ומובחנים זכו המדים בתשומת לבם של חוקרים והיסטוריונים של הביגוד . גם על החברה הישראלית אפשר ללמוד רבות מעיון במדים שלבשו חייליה . לעומת הקוד המוגבל והמעורפל של בגדים , הכוח התקשורתי של מדים הוא מדויק . המדים נעשים סמלים מציינים , מוסכמים ומוכרים , שלא כמו בגדים , שסמליהם מרומזים בלבד ו"קריאתם" תלויה בפרשנות אישית . נחקרים שנשאלו על כך ישירות טענו בהחלטיות שהתנהגותם לא תושפע ממראה מדים , ואולם ניסוי שנערך בעניין זה גילה שהנטייה של נחקרים אלה לציית להוראות שקיבלו מלובשי מדים הייתה גדולה פי שניים מנטייתם לציית להוראות שקיבלו מלובשי בגדים אזרחיים , גם כאשר...
אל הספר