וכך נעשה אביי המהולל לראש ישיבת פומבדיתא הנודעת אחרי מותו של רב יוסף . ארבעה חכמים התכנסו אותו יום כדי לדון בעתיד הישיבה : אביי , רבא , רב זירא ( השני ) ורבה בר מתנה . כולם הסכימו שיש לבחור ראש ישיבה , אך היה עליהם להחליט באיזו דרך לבחור אותו . כשמדובר בהערכת ידע לא מספר הקולות הוא שקובע . רבה הציע כי " מי שיאמר דבר שאין עליו פירכא , " כלומר שאין לערער עליו , יהיה לראש . הצעתו התקבלה . כל החכמים דיברו ודברי כולם הופרכו פרט לדברי אביי . בתום דבריו השתררה דממה . ואז , ורק אז , הבחין בר מתנה כי " הוא עולה עליהם בראש " וקרא : "נחמני , פתח פיך ויאירו דבריך . " כלומר , דבר כמו רב ולא עוד כמו תלמיד או תלמיד חבר . וכך נפתחה נשיאותו של אביי . זהו תיאור נפלא ומרשימה מאוד תמציתיותו . ראשית , ברור כי מדובר בסיפור על בחירה או בהליך של בחירה . ראש הישיבה מת ולישיבה דרוש יורש . לא התלמידים בוחרי ם את היורש אלא הבכירים בוחרים , דהיינו האליטה . אין זה הליך דמוקרטי ביותר , שהרי כופים את המועמדים על הציבור במקום שהציבור יבחר אותם . מן העובדה שכל החכמים היו מועמדים עולה שכולם רצו לזכות בתפקיד . מראים לנו ...
אל הספר