אותו לילה התרחשו בישיבת יבנה הגדולה , תחת הנהגתו של רבן גמליאל בנו של שמעון בן גמליאל , אירועים חסרי תקדים . אדם זקן ומכובד , צאצא לשושלת מפוארת , הודח מתפקידו ובמקומו מונה אדם צעיר ולא ידוע כמעט . האם הייתה זו הפיכה מתוכננת ? שמא גחמה פתאומית ללא התחשבות בתוצאות ? מעשה של המון זועם לשמירה על כבודו של ראש הישיבה ? כיצד אפשר להסביר התקוממות גלויה כזו , גם אם לא אלימה , בעולם אינטלקטואלי ורוחני שבו הכבוד למסורת , ולכן הכבוד לדורות הקודמים , היוו בסיס ללימוד המשותף ? כיצד זה יכול היה לקרות ? מה היו המניעים למעשה , ובאיזו דרך הם באו לידי ביטוי ? שערורייה זו בפסגה גרמה זעזוע בעולם הלימוד ביהודה ואף מעבר לה . מעולם לא התרחשה התקוממות נגד העומד בראש , דהיינו נגד הרשות , נגד הארגון , נגד מעמד הנשיאות ונגד הנשיא כאיש , שבתפקידו גילם את הרשות ואת החוק . " בו ביום , " היה זה כמו רעידת אדמה שזעזעה את עולם התלמוד , עד כי יש חכמים הטוענים , שלא בצדק , כי בכל פעם שביטוי זה מופיע בכתובים הוא מתייחס לאותו אירוע , לאותו יום . בו ביום , נוצרה הזדמנות דרמטית להשתחררות ממוסכמות : הלכות וצווים שעל פיהם התנה...
אל הספר