נטיית הלב במחקר היא לחפש עדויות ישירות למסורת המקראית , וכך למצוא למשל את חרבו של גוליית . לתפיסתנו מדע הארכיאולוגיה אינו יכול לעבוד ברמת כזאת של דיוק . רמת האבחנה שלנו אינה כה גבוהה ואינה מאפשרת להתמודד עם שאלות הקשורות באדם אחד , חשוב ככל שיהיה . כוחה של הארכיאולוגיה הוא בשני תחומים עיקריים : ראשית היא יכולה לבחון שינויים פוליטיים , חברתיים וכלכליים שנמשכו עשרות ומאות שנים . שנית היא מאפשרת להצביע על דגמי התנהגות בתקופה זו או אחרת . מתוך שפע הנתונים שנדונו בספר בחרנו כאן כמה דוגמאות להמחיש לקורא כיצד תרם המחקר בחורבת קיאפה לכל אחת מנקודות אלו . בנוגע לשינויים פוליטיים , חברתיים או כלכליים , חפירות חורבת קיאפה מאפשרות לבחון את תהליך השינוי החברתי שהתחולל בארץ ישראל במעבר מתקופת הברזל I ( תקופת השופטים במינוח המקראי ) לתקופת הברזל II ( תקופת המלוכה במינוח המקראי . ( שינוי זה בא לידי ביטוי בנטישת דגם היישוב של מאות כפרים קטנים ופרוזים של תקופת הברזל I והופעת ריכוזי אוכלוסייה בערים גדולות ומבוצרות . התארוך בשיטת פחמן 14 של חרצני זיתים בחורבת קיאפה , מיקום האתר בממלכת יהודה ואופי התכנון ה...
אל הספר