כיצד ניתן לפרש את מגוון התופעות שאותן סקרנו לעיל , שהתגלו בחורבת קיאפה ? נראה שהאתר שונה מכל מה שהיה מוכר בארץ ישראל עד תקופתו . בשורות הבאות נשווה בקצרה את חורבת קיאפה לאתרים כנעניים של תקופת הברונזה המאוחרת , לאתרים פלשתיים של תקופת הברזל , I ולאתרי תקופת הברזל I בגב ההר ( שמקובל לכנותם " אתרי התנחלות . "( ההשוואה לערים הכנעניות של תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל , ובאזור השפלה בפרט , כמו גזר או לכיש , מלמדת כי הן התקיימו מאות שנים , וישבו על מקומן של ערים קדומות מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה . אלו היו ערי מדינה , שבהן נבנו ארמונות ומקדשים בצד מבני מגורים . המקדשים גדולים ומפוארים , ומצטיינים בעושר של ממצאים , כמו , לדוגמה , שני מקדשי לכיש - מקדש החפיר והמקדש על התל . בערי תקופת הברונזה המאוחרת אין תכנון עירוני ברור שנכפה על האתר עם בנייתו , משום שהן קיבלו את תבניתן במהלך התפתחות אורבנית רציפה שנמשכה מאות בשנים . חורבת קיאפה , לעומת זאת , מציגה תפיסה עירונית חדשה לגמרי , הכוללת חומת סוגרים ובתי מגורים צמודים לחומה . תופעה זאת אינה מוכרת באף אתר כנעני . נוסף על כך , בערים הכנעניות ...
אל הספר