אפשר כאמור לזהות בכתובת מילים ברורות , כגון " אל תעש , " " עבד " "שפט , " " בעל " " מלך , " אבל הבנת הטקסט מראשיתו ועד סופו בעייתי ת בשלב זה ויש לקוות שמחקרים נוספים יצליחו להבהיר את משמעות הכתובת . בטבלה 7 מופיעות שתי הצעות פענוח , מימין הצעתו של חגי משגב ומשמאל הצעתה של עדה ירדני . ניתן למצוא שינויים קלים בין שתי הקריאות , אבל שתיהן לא מצליחות להגיע להבנה של טקסט רצוף מתחילתו ועד סופו . לצירוף המופיע בתחילת הכתובת " אל תעש " משמעות חשובה במיוחד לקביעת שפת האוסטרקון . הפועל " לעשות " מוכר בעברית , ולא היה בשימוש בכנענית או בפניקית . לכן קבע האפיגרף חגי משגב כי לשון הכתוב היא עברית . מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם . האוסטרקון מעיד על יכולת כתיבה בתחילת המאה ה 10 - לפסה " נ ביהודה , ולעובדה זו משמעות רבה , שכן היא מעידה על כך שבני התקופה יכולים היו להעלות על הכתב מסורות ונתונים שעשויים היו להשתמר מאות בשנים , עד לניסוח המסורת המקראית מאוחר יותר .
אל הספר