לאחר פענוח האותיות , או לפחות חלק גדול מהן , התעוררה השאלה כיצד יש לקרוא את האותיות , כלומר מה כיוון הכתיבה . כשבודקים כתובות עתיקות מפרקי זמן שבהם מסורת הכתיבה ידועה ושגורה , ברור תמיד מי השורה הראשונה ומי השורה האחרונה בכתובת . אבל לא כך בכתובות ממסורת הכתיבה הכנענית , שבה כאמור עדיין לא התקבעו צורות מחייבות להעמדת האותיות או לכיוון הכתיבה . באותם ימים אפשר היה לכתוב בשלושה כיוונים שונים : מימין לשמאל , משמאל לימין , או בצורה שבה השור חורש את השדה ( בוסטרופדון , ( כלומר , כותבים מימין לשמאל ואז חוזרים משמאל לימין וחוזר חלילה . מיהי , אם כן , השורה הראשונה ומי השורה האחרונה בכתובת ? בעת פענוח הכתובת נעשו שישה ניסיונות שונים לקריאה , כשבשלושה מהם האוסטרקון הונח כשחלקו הרחב למעלה , ובשלושה אחרים כשהוא הפוך ב 180 - מעלות , כלומר כשחלקו הרחב למטה . הקריטריון לקביעת כיוון הכתיבה הוא קבלת מילים בעלות משמעות . יש מילים שאינן מסייעות לזיהוי כיוון הכתיבה , כך למשל המילה " שפט " תהפוך למילה " טפש " אם נקרא את האותיות בהיפוך . אבל המילה " עבד " בהיפוך אותיות תיתן את הצירוף " דבע " שהוא חסר משמעו...
אל הספר