נוסף ע ל תהליך החפירה , תיעוד שרידי הארכיטקטורה , ניתוח הממצאים ופרסום דו " חות חפירה , מוטלת על כל משלחת גם החובה האתית לדאוג לשימור האתר . בעבר לא היתה מודעות להיבט זה ומשלחות רבות עזבו את תלי החפירה כשהן משאירות אחריהן בורות עמוקים וערמות שפכים . במשך השנים קירות שנחשפו התמוטטו , וצמחיית קוצים כיסתה על הכול . כיום ברור שיש לעזוב את אתרי החפירה בצורה מסודרת בדרך אחת מן השתיים : או על ידי שימור הממצאים והפיכתם לאתרים קולטי קהל , או על ידי כיסוי מחודש של כל השטח שנחשף . משלחת החפירות שלנו בחורבת קיאפה מתמודדת עם נושא שמירת האתר בשלושה היבטים : שפכים ואווירה רו מנטית ההיבט הראשון בתחזוקת האתר הוא פתרון בעיית השפכים . "שפכים " הוא המונח שבו משתמשים הארכיאולוגים ככינוי לערמות העפר והאבנים שמוצאות מתוך האדמה בעת החפירה . כשחופרים אתר מסוים מקובל מאוד להשליך שפכים אלו במקום כלשהו על האתר או בשוליו . כתוצאה מכך , בתלים רבים כבר לא רואים את המדרונות המקוריים של התל , אלא את שפכי החפירות שהצטברו במשך השנים . האתר של חורבת קיאפה מצטיין ביופיו , כיוון שרואים בו מכל עבר גלי אבנים , עצים ונוף מרהי...
אל הספר