במסכת אבות שנינו : "שמאי אומר , עשה תורתך קבע " " פ ) א מט . ( ו " למאמר זה מספר משמעויות אפשריות , בהתאם לפירוש שנעניק למונח " קבע . " לדעתי , יש ללמוד מכל אחד מהפירושים דבר חשוב על חיינו כיהודים וכבני תורה . א . הפוך את התורה לגורם קבוע רש " י מציע שני פירושים להוראתו של שמאי הזקן : שלא תהא קובע עתים לתורה , אלא כל יום תעשנה עליך קבע . נוסחא אחרת : תקבע לך עתים ללמוד בכל יום ד ' פרקים או ה' . רש " י אינו מתייחס לאדם המקדיש את כל יומו , או אפילו את רובו , ללימוד . אולם מבחינת רצונו ויחסו הנפשי של אדם זה , מה היה עושה אילו היה משוחרר משאר חובותיו - התורה היא אצלו העיקר . הוא מתגעגע לתורה ; מעולם לא ויתר עליה ; מעודו לא הזניח אותה . היא תמיד נשארת במובן כלשהו , לפחות מתחת לסף הכרתו , חלק מתכניותיו . זו תמצית הפירוש הראשון של רש - י " אל תהיה " קובע עתים " לתורה , כמו שאדם קובע זמן לשחק טניס ; עשה את התורה לגורם קובע וחשוב , לציר שעליו סובב היום . כמה בפועל תוכל ללמוד , זה כבר תלוי בנסיבות : איפה אתה נמצא , על מה עוד אתה אחראי , וכן הלאה . אולם מבחינת היחס הנפשי , מחויבותך לתורה איתנה כס...
אל הספר