האפשרות ההלכתית שנשים יהיו חלק מהרכב הדיינים בבית הדין הרבני כמעט שלא נידונה במפורש בזמננו ( היחיד שעשה כן היה הרב עוזיאל , לאחר קום המדינה . ( דומה שעובדה זו די בה כדי להצביע על שאפשרות זו נותרה מחוץ 269 ספר החינוך , מצווה עז . עיינו גם מצוות מט , נח , עד , פא , פב . הרב בקשי דורון מסיק ממצווה קנב שבעל ספר החינוך מתיר לאישה לדון ( בקשי דורון , סמכות , עמ' רפב . ( ואולם דברי ספר החינוך שם עוסקים בהוראה ולא בשיפוט . 270 עיינו לעיל , הערה . 238 271 חושן משפט , סימן ז . נראה שפסיקתם נשענת על הכלל במשנה , אך ערוך השולחן ( חושן משפט ז , ד ) מנמק פסיקה זו על פי הקו המופיע ברמב"ם . ראו תפארת יעקב , חושן משפט ז , ד , עמ' כח , שם מובעת תמיהה על פסיקת הטור והשולחן ערוך , שלא הביאו לידי ביטוי את המחלוקת על דין זה אף שעשו זאת לגבי קטן . ראו בזק , דיינות , עמ' . 101-100 בזק מציינת את חריגותו של החיד ) א" לעיל , הערה ( 262 המציין גם את השיטות המתירות . ואולם נראה שעיקר השגתו על בית יוסף לא נסבה על שלא הזכיר את הדעות המתירות אלא על שציין את תוס' בבא קמא טו כמקור לאיסור על נשים לדון . לאופק המחשבה של ...
אל הספר