חז"ל

במקורות התנאיים ובתלמוד הבבלי לא נידונה במפורש האפשרות שאישה תתמנה לדיינת . לא נאמר בהם שהיא פסולה לכך ולא שהיא כשרה . אפשר 232 חוק תקנות הדיינים ( תנאי הסמכה וסדריה , ( תשט . 1955-ו" 233 חוק שיווי זכויות האישה , תשי , 1951-א" סעיף . ( ג ) 7 234 ראו רדאי , על השוויון , עמ' . 252 פרנסס רדאי סבורה ש"רק אם ניתן יהיה להראות שיש זרמים בהלכה המאפשרים מינוי דייניות" יש סיכוי לשינוי המצב הקיים . המחקר שלי מצביע על אפשרות הלכתית זו בתוך הזרם האורתודוקסי . 235 אם כי בבבלי , סנהדרין נז ע"ב , נאמר שבן נח נידון על ידי איש אך לא על ידי אישה . העובדה הלשונית שהמילה " דיינת" או " דיינית" אינה מצויה באוצר המילים משקפת את המציאות ההיסטורית . התוודעתי למאמרה המפורט של עליזה בזק על דיינות נשים ( בזק , דיינות ) בשלב מאוחר של עבודתי זו . מצאתי שדרכינו נפגשות במקרים רבים ובכל זאת אין בית מדרש ללא חידוש . כמובן לטעון שהדברים מובנים מאליהם לנוכח מקומה המצומצם של האישה בבית הדין בהלכת חז"ל , הן כבעלת דין הן כעדה , אך כפי שנראה לקמן לקונה זו פתחה פתח לפרשנות הלכתית המאפשרת לנשים להיות דיינות . התלמוד הירושלמי , ...  אל הספר