סיכום

שני גורמים השפיעו על נוכחותן של נשים בבית הדין : ערכי הצניעות וסוגיית הבעלות על רכוש המשפחה . תפיסת הצניעות כאורח חיים המחייב את הצנעת האישה בביתה ותפיסת הרכוש המשפחתי כממון הנתון בלעדית בידי הבעל קבעו את מקומן של נשים בביתן וצמצמו את נוכחותן במרחב הציבורי בכלל ובבית הדין בפרט . עמדה זו מגדירה את הנשים הנשואות רק על פי תפקידן בחוג המשפחה . לפיה החברה עצמה אינה מורכבת מיחידים , גברים ונשים , אלא ממשפחות . היחסים בין המשפחות מתקיימים למעשה רק על ידי אבי המשפחה , והוא המשמש נציגה כלפי חוץ . קשה לקבוע אם אילוצים כלכליים גרמו ליציאת נשים מביתן ובכך לשינוי גדרי הצניעות או ששינוי נורמות הצניעות בחברה הכללית אפשר את השתתפותן של נשים בפעילות הכלכלית . בין כך ובין כך , שינויים אלו הביאו לנוכחות רבה יותר של נשים במרחב הציבורי והעסקי ותרמו להגדרת אישיותן גם מחוץ לחיק המשפחה . משעה שנשים נטלו חלק בחיי המסחר , ניתן תוקף הלכתי–משפטי לפעולותיהן כלפי חוץ והורחבה שליטתן בנכסי המשפחה כלפי פנים . בעקבות שינוי זה גדלה גם נוכחותן בבית הדין כתובעות וכנתבעות . תפיסת הנשים בימינו כשותפות שוות זכויות בנכסי המשפ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר