באשכנז נתנה עצמאותן החלקית של הנשים את אותותיה בפסיקה ההלכתית , ואילו בזמננו תפיסת היחסים הכלכליים בין בני הזוג במשפחה הובילה למחלוקת עקרונית בין שני דיינים בבית הדין הרבני הגדול . הרב שלמה דייכובסקי , לשעבר אב בית דין בבית הדין הרבני הגדול , והרב אברהם שרמן , דיין בבית הדין הרבני הגדול , נחלקו ביניהם בשאלה אם אפשר על פי ההלכה לראות את הרכוש שנצבר בחיי הנישואין כיצירה משותפת של שני בני הזוג . על אף חידושו של הראב , ן" שקבע בפסיקתו שהבעל מחויב לשלם את חובות אשתו משום שהיא פועלת בשליחותו , מדובר , עקרונית , בהמשך של הלכת חז"ל הרואה בגבר את המחזיק הבלעדי ברכוש המשפחה . ואולם תפיסתו של הרב דייכובסקי היא שגם האישה שותפה ברכוש המשפחתי , ולפיכך המסקנה המתבקשת היא שגם היא בעלת רכוש ועליה להחזיר את חובותיה בעצמה ולשלם על נזקים שגרמה אף בהיותה 25 כיום מנכ"ל בתי הדין הרבניים . נשואה , מתוקף הבעלות על הרכוש כאמור . נשתנתה ההלכה הקובעת ש"נשים פגיעתן רעה , " והרי הן מחויבות לעמוד בדין אף בהיותן נשואות . הרב דייכובסקי והרב שרמן לא נחלקו ממש בשאלה זו אלא בשאלה בדבר תוקפה של הלכת השיתוף בבתי הדין הרבני...
אל הספר