התקשורת חושפת לציבור את פניהם של ראשי הממשלה לאחר אירועים קשים , כגון : תבוסות בשדה הקרב , אסונות טבע המוניים , אירועי טרור נוראיים , פרסום דו"חות קשים ( לדוגמה : דו"חות של ועדות חקירה ממלכתיות או דו"חות של מבקר המדינה , ( כישלון פוליטי צורב או הגשת כתבי אישום . דעיכתו של ראש הממשלה מנחם בגין נוכח ההפגנות שבהן צוין מספר החיילים ההרוגים שעלה כל העת במלחמת לבנון הראשונה ( מבצע שלום הגליל , ( או דעיכתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט לאחר שהמערכת הפוליטית אילצה אותו להתפטר מתפקידו נוכח חשדות לעבירות פליליות שביצע ושנחקרו על ידי המשטרה ופרקליטות המדינה - הן דוגמאות בולטות לאיבוד החוסן הנפשי של ראשי ממשלה נוכח המציאות שעמה התמודדו והסיקור הנרחב בתקשורת על אודות מציאות זאת . התקשורת עושה את מלאכתה בהראותה לציבור את פני ראשי הממשלה הנפולות שייאוש ודכדוך ניבטו מהם . הציבור נדרש להסיק מכך על מידת תפקודם של ראשי הממשלה נוכח אירועים קשים הפוקדים אותם . הציבור מצפה מראש ממשלה לחוסן נפשי על-אנושי , ולכך שיהיה מודע מראש לאירועים קשים מנשוא שייאלץ לחוות במהלך שלטונו - ושיעמוד בהם בגבורה ללא מורך לב , ללא ד...
אל הספר