אברהם אדרת:

5 . 5 . 1986 בריון על פילוג הקיבוץ המאוחד אנחנו זקוקים לחשבון נפש אישי , חשבון נפש של כל יישוב , חשבון נפש תנועתי בקיבוץ וחשבון נפש תנועתי בקיבוץ ביחס לתנועת הפועלים בארץ , אבל אינני מקבל את הדרך המוצעת כאן . אמרתי זאת לברוך לפני תחילת המושב . חשבתי שלא אשוב לומר זאת אבל עכשיו אני מרגיש שזאת חובתי . התנועה הקיבוצית המאוחדת קיימת כבר חמש שנים עם הישגים של עבודה משותפת ללא מחיצות וכמעט ללא חריקות . זה הישג עצום ונפלא . אבל ראוי לציין שבמשך כל חמש השנים הללו לא שמענו על ניסיון לפגישת ותיקים , כמו זו שזומנה כאן , עם עוד כמה חברים , שיישבו יחד לשיחה חופשית על מה שהיה ועל השפעת מה שהיה על ההווה ועל העתיד . נדמה לי שחשבון נפש כזה מתבקש לא בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו , " כמו שהושיבו אותנו כאן לפניכם , אלא כשיחה פנימית . יש להניח ששיחה כזו לא תיגמר בערב אחד ואולי לא בשבוע אחד . זה היה דבר רציני . ודאי שיעלו דברים שאי אפשר לומר אותם ברבע שעה או עשרים דקות . שיחה רצינית . הרי עבר עלינו פרק חיים כבד וחמור . כל אחד מאיתנו הרהר עליו בוודאי לא פעם . זה הטריד אותו , כאב לו וראוי לשוחח על כך בין חברים ...  אל הספר