מניעים , גישות , אמצעים ויעדים למן שנות השמונים של המאה העשרים גברה בישראל ומחוצה לה ההתעניינות בשפה ובתרבות הספרדית–היהודית ( לאדינו , ( לשונם ומורשתם של היהודים הספרדים מגורשי ספרד וצאצאיהם . הלאדינו החלה להילמד אז כשפה בשתיים מאוניברסיטאות ישראל – באוניברסיטת בר–אילן ובאוניברסיטת בן–גוריון . מאז ועד עתה הלכה הלאדינו ותפסה את מקומה , בין כשפה יהודית ובין כשפה לצורכי מחקר , בכל אחת מחמש האוניברסיטאות המחקריות בישראל . להתמצאות בלאדינו חשיבות מכרעת , בהיותה כלי מחקר ראשון במעלה למבקשים לבחון סוגיות מתחומי ההיסטוריה , הספרות , הלשון , המוסיקה , ההלכה , האמנות , הפולקלור והאתנוגרפיה , הכלכלה והמסחר ומתחומי חיים אחרים של היהודים–הספרדים . במאמר זה אנו מבקשים לתאר ולבחון את תהליך ההתעוררות האקדמי והעניין בלאדינו ובתרבותה באוניברסיטאות ישראל בשלושת העשורים האחרונים . הדברים יתמקדו בתחום הוראת הלאדינו ; נבקש לבחון את הגישות להוראתה כשפה , לבדוק את מניעי הלומדים , להתעכב על לבטיהם של העוסקים בהוראה , להתמקד בתיאור ובניתוח ספרי הלימוד ובאמצעי ההוראה הקיימים , ונחתום בשרטוט קווים ליעדים ולאופקי...
אל הספר